./update.sh
ולפרוס מחדש.
חיפוש בטקסט, בערכים, ובמקורות
'הנני משתטח ארצה בפישוט ידיים ורגלים לפני הקורא ומבקש לחנן אותי בשתיים: האחד- שאם יקרא דברים אלו ולא יכנסו בליבו, שיחזור ויקרא ויעיין עוד, כי הדברים האלו לא יכנסו בלב הקורא רק בעיון רב מאוד, כי כך הם כל דברי אמת ויושר, נראים רחוקים בתחילת העיון, ולבסוף יתגלה ויאירו כשמש בצהרים. הבקשה השנית- שאם אחר כל זה אין הדברים נכנסים לו בליבו, שיהיה הדברים האלו כאילו לא נאמרו כלל...' (באר הגולה ד, עמ' נ.).
בהתרגשות גדולה, הנני מניח לפני בני התורה את הספר ׳מושגים במהר״ל׳.
המושגים
נעשה כאן נסיון לתת ללומד כלי עזר, ע״י קיבוץ דברי המהר״ל לפי מושגים. בתחילה חשבתי לבאר בלשון חופשית, כדי להועיל בהנגשת המושגים, אך ראיתי שבדרך זו אני מאבד מן הדיוק (ואת ביסוס הדברים במקורם), ועל כן חזרתי בי, וכתבתי את המושגים בקירוב גדול ללשון המהר״ל. ועוד- במקום שחשבתי שלשונו מובנת כמות שהיא- ציטטתי במדויק את דבריו. צורת כתיבה זו מרחיקה את הלומד הלא-מיומן בשפת המהר״ל, עניין זה ציערני רבות. ניסיתי להשלים את הפער שנוצר בהערות שהוספתי, כפי שאסביר לקמן.
מושג הוא מארג שלם של חלקים שונים, הארוגים זה בזה, ולא כבניין של הוכחה מתמטית, שכל שלב הוא הבסיס לשלב הבא. לכן לפעמים עניין אחד חוזר על עצמו באותו מושג, מספר פעמים, לפי ההקשר.
בכל מושג- לא הבאתי את כל דברי המהר״ל השייכים לאותו מושג, משום החשש שריבוי פרטים יקשה על הבנת העניין העיקרי.
ברוב הפעמים לא קישרתי בין התוכן של דברי המהר״ל לאופן שבו חז״ל התבטאו בחידתם. למרות שאחד הדברים הנפלאים בלימוד הוא הבנת האופן שבו חז״ל השתמשו ברמיזותיהם, ועל כך התנצלותי.
בחלק הראשון של הספר המושגים מסודרים לפי סדר א-ב, בחלק השני של הספר המושגים מסודרים לפי נושאים. נ״ל שכולם יודו שאת המספרים ראוי לשים במדור נפרד. דבר זה גרם שנוצרו עוד מדורים על פי המחשבה שכך יהיה יותר מועיל ללמידה.
ישנם מושגים שהיה מקום לחלקם לשני מושגים שונים, לדוג׳ המושג ׳שבת׳- יש בו משמעויות המתאימות למדור מצוות, ויש בו משמעויות המתאימות למדור מועדים וזמנים. השתדלתי לא לחלק את המושגים, למען יוכל הלומד לראות את כל הדברים באגד אחד.
כדרכו של אופן כתיבה בחלוקה קשיחה למושגים, ישנם מושגים רבים שכדי להבינם כראוי יש צורך לראות מושגים נוספים הקשורים אליהם, ובפרט במושגים בסיסיים שהמהר״ל חוזר עליהם, כדוגמת אמצע, יושר, חומר, צורה, בכח, בפועל וכד׳. השתדלתי במקומות נצרכים להפנות על ידי הסימון- ע״ע. אך במושגים בסיסיים כנ״ל, השתדלתי למעט בהפניות אלו.
המלצה ללומד הפחות-מיומן בתורת המהר״ל- להתחיל ממדור ׳מושגים פילוסופיים׳.
ההערות
חילקתי את ההערות לב׳ סוגים: א- הערות מסומנות באותיות- בהן אני מסביר את ההקשר שבו נאמרו דברי המהר״ל, ומביא הוספות לאותו עניין ממקומות נוספים במהר״ל, וכן שאלות שעלו לי, או הבהרות קלות בלשוני. ב- הערות מסומנות בכוכבית- בהן נתתי לעצמי יותר חופש בכתיבה, הבאתי בהן פלפולים קצרים בדברי המהר״ל, ומיעוטן מכיל הנגשה ללומד הלא מיומן.
השארתי הרבה שאלות פתוחות, בדברים שלא ידעתי עליהם תירוץ, או בדברים שחשבתי שראוי להשאיר מקום למחשבת הלומד. מקווה שאיפה שכתבתי תירוצים הדברים יהיו מתקבלים. והשאלות הפתוחות- בתפילה שתרבה הדעת.
המקורות
הפניה למקור הנמצאת בסוף משפט- חלה על כל תוכן המשפט.
אין אפשרות להשתמש בספר זה כספר מפתחות, משום שלכל אמירה במהר״ל הבאתי בד״כ רק מקור אחד, ולא הזכרתי את כלל המקומות שבהם אמירה זו נזכרת. לא ראיתי בזה טעם, משום שמהות הכתיבה היתה עיצוב כל מושג לחטיבה אחת, ולכך מספיק מקור אחד לכל עניין.
המקורות מסומנים בעמודים לפי הוצאת לונדון (למעט גור אריה). במקרים שדברי המהר״ל שזורים על פני כמה עמודים, ההפניה לעמוד תהיה בחלק העיקרי בדברי המהר״ל, או בתחילתם. אני כותב זאת כדי לומר שכאשר יחפש הלומד את הדברים במקורם, לפעמים יזדקק לקרוא את כל ההקשר שם כדי לראות שאכן מה שכתבתי נמצא בדברי המהר״ל.
הוספתי אינדקס בסוף הספר, להקלת מציאת מושגים.
הספר נמצא במהדורה דיגיטלית (כולל מנוע חיפוש) בכתובת: www.musagim-bamaharal.org
אשמח להערות ותיקונים: info@musagim-bamaharal.org
אסיים בתפילה שהספר ימצא חן בעיני הלומדים, ויגרום להוספת לימוד האמונה בכלל ותורת המהר״ל בפרט.
אורי נאמן